על הישיבה
קצת על הישיבה
ישיבת ההסדר ירוחם קמה ביוזמתו ובהנעתו של שמוליק בן שלום יחד עם הרב אליהו בלומנצויג, בכדי להיות בית ללימוד תורה ולעבודת ה' מעמיקים ויסודיים. היא חותרת להצמיח ולגדל בוגרים ותלמידי חכמים שהתורה היא שורש חייהם, המעורבים בדעת עם הבריות, ומחוברים לעם ישראל.
לימוד הגמרא בעיון תופס בישיבה מקום מרכזי. הלימוד האינטנסיבי שחי בליבו של בית המדרש, נובע מאמון באמת העמוקה המצויה בתורת ה', ומההבנה שמפגש עם הקב"ה צומח מהעמקת המבט הרוחני. מקום מיוחד בלימוד העיון תופסים שיעוריו הכלליים של מיסד הישיבה מורנו הרב אליהו בלומנצויג.
אופיו היסודי של הלימוד מלווה גם את שאר ענפי לימוד התורה שבישיבה, החל מלימודי האמונה ועד העיסוק והעיון בסוגיות השעה.
לימוד האמונה נעשה לאורו של מרן הרב קוק זצ"ל, שקרא לחזור ללמוד את ספרי האמונה לכל מרחביהם – האגדה, המוסר, הפילוסופיה היהודית, החסידות ופנימיות התורה – כדי להקים לתחיה את החלק הרוחני של התורה, שהלימוד בו הצטמצם במהלך הגלות. הישיבה מקדישה זמן ומשאבים ללימוד אמונה רחב ומעמיק, בעל חוט שדרה רוחני.
לחלום הגדלות בתורה, מצטרפת השאיפה לעיצוב עולם פנימי של בקשת ה', ועבודה שבלב. העיסוק בתפילה ובעבודת ה' מלוה את מהלך השנה בתחנות שונות, בכדי שלא להסתפק בהעמקת הידיעות התורניות, אלא גם להצמיח את עולמנו הנפשי הפנימי, ואת הוית החיים הרוחניים בישיבה.
מתוך הכרה בחשיבותן של שנים אלו להתפתחות האישיות, הישיבה מחנכת למחויבות ערכית כללית, לצד מודעות של התלמיד לנפשו ולאות האישית שלו בתורה, מודעות שמלווה בשיחות אישיות, ובליווי אישי לחפצים בכך.
החבורה הבוגרת וכולל האברכים, תופסים מקום מרכזי וחשוב בישיבה. בני שיעור ו ומעלה משתלבים בתוכניות המשך מתקדמות ללימוד עיון הלכה ואמונה, שבונות קומה איכותית חדשה של תורה על גבי הבסיס שנבנה בשנים הראשונות.
בית מדרש עם חלונות גדולים
מאז הקמתה, הישיבה חורטת על דגלה את מילות הפסוק 'חסד ואמת נפגשו' – שאיפה לחסד ולאמת.
אמת, בחתירה להבין את הסוגיות ואת הנושאים שעל הפרק לעומקם ולמכלול היבטיהם.
חסד, לעשות את העולם ליותר טוב על ידי נתינה וקבלה הדדיים, בסביבה הקרובה ובמעגלים רחבים יותר לאורך החיים.
מתוך רצון לקיים 'האמת והשלום אהבו', הישיבה מבקשת לחבר בין דרישת האמת ממקורה, להקשבה עמוקה לכל צדדיה, בניסיון ליצור תורה מחברת וכוללת שמבכרת את השלום על פני המחלוקת.
מתוך הכרה בקשר שבין ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא מגדלת הישיבה את תלמידיה לאחריות ואכפתיות, ולשליחות לעם ולמדינה. החלום על תורה גדולה שכוללת בתוכה את צרכי הדור והשעה, הוא שעומד בבסיס היותה של הישיבה ישיבת הסדר, המשלבת שרות צבאי בתוך הלימוד.
הישיבה קמה בירוחם מתוך רצון להביא לביטוי את האמונה בתורה שקשורה ומחוברת לעם ישראל בדור של קיבוץ גלויות, ומתוך חתירה לתלמוד המביא לידי מעשה. תלמידי הישיבה פועלים בירוחם בלימוד והפצת תורה. עשרות רבות מקרב הבוגרים קבעו את ביתם בירוחם אחרי נישואיהם, ומשפחות רבות אחרות מביאות את רוחה של הישיבה בכל רחבי הארץ, ובגרעינים שיצאו מבית הישיבה.
צוות הישיבה
הרב בלומנצויג למד בישיבת נתיב מאיר, ואחר כך הצטרף למחזור א' של ישיבת הר עציון. לימים מונה לאחד מהרמי"ם הראשונים מתוך הישיבה, יחד עם הרב מידן. לאורך השנים הרב לימד בישיבת ימית בראשות הרב יעקב אריאל, ועמד בראש בית המדרש ב'בית מורשה', לצד הרב שג"ר. בתשנ"ד נעתר לפניית שמוליק בן שלום, יוזם הישיבה ומנהלה המסור במשך שנים רבות, והגיע לירוחם לייסד את הישיבה.
הרב בלומנצויג מעביר בישיבה את השיעור הכללי בעיון מדי שבוע, וכן שיעורים באמונה.
לרב בלומנצויג חיבורים שעלו על הכתב בעזרת תלמידיו. בתשע"ה יצא לאור ספר שיעוריו למסכת שביעית – "שיעורי עיון – שביעית". בתשפ"א יצא לאור "והתהלכתי בתוככם", שני כרכים המביאים את שיחות השבת המרוממות של הרב – מהישיבה לכתב.
הרב אוריאל, בוגר ישיבת הר עציון, הגיע לירוחם עם הקמת הישיבה והחל ללמוד וללמד בה. מאז ועד היום הרב אחראי על לימודי האמונה והמחשבה בישיבה. באלול תשע"ח מונה לסגן ראש הישיבה יחד עם הרב חיים וולפסון, ובסוף שנת תש"פ החלו שניהם לשמש כראשי הישיבה. בין הספרים שחיבר: ונהר יוצא מעדן - על שורשם של מועדי ישראל בגן עדן, להשקות את הגן - על מחשבת ההלכה במסכת סוכה, ושערים למשנתו של הרב יהודה לאון אשכנזי מניטו.
הרב חיים למד בישיבות אור עציון , הר המור, וכולל יד ברודמן ברחובות, החל לשמש כר"מ בישיבה בשנת תשס"ו. באלול תשע"ח מונה לסגן ראש הישיבה יחד עם הרב אוריאל עיטם, ובסוף שנת תש"פ החלו שניהם לשמש כראשי הישיבה. בנוסף, משמש הרב חיים כר"מ שיעור ה', והוא מעביר להם את שיעורי הגמרא היומיים.
הרב שי למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר. עם הקמת הישיבה הצטרף הרב למחזור א' בישיבה. בשנת תשס"ה החל ללמד בישיבה, ובכך היה לראשון בוגרי הישיבה שהצטרף לצוות הרמי"ם.
הרב שמואל למד בישיבה התיכונית נווה שמואל, משם הגיע לישיבה (מחזור ד'). החל ללמד בישיבה בשנה"ל תשס"ז. בנוסף, הוא מלמד שיעור דף יומי בקהילה וממשיך בתפקידו כחבר ועד ואחד הממונים על קרן הצדקה של הישיבה.
הרב אחיה למד בישיבה התיכונית מקור חיים, ומשם הגיע לישיבה (מחזור י'). החל ללמד בישיבה בשנת תשע"ב. בשנת תשפ"ב נבחר על ידי הישוב עפרה לשמש כרב הישוב. כיום הרב אחיה עומד בראש בית המדרש לבוגרי הישיבה באזור המרכז - "השטעטל".
הרב עידו למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר, בישיבת מרכז הרב ובישיבת הר המור, לאחר מכן המשיך במסלול ללימודי דיינות בכולל ארץ חמדה. הגיע ללמד בישיבה בשנת תשע"ב, ומוביל היום את תכנית העיון לחבורה המבוגרת. בנוסף לתפקידו בישיבה משמש הרב כאב"ד בבית הדין ארץ חמדה גזית דרום.
הרב אליקים למד בישיבת ירושלים לצעירים ובישיבת מרכז הרב. לאחר מכן המשיך בלימודי דיינות בכולל ארץ חמדה. שימש כר"מ בישיבת ההסדר בראשון לציון. באלול תשע"ז הצטרף הרב לצוות הישיבה.
למד בישיבה התיכונית שעלבים, בישיבת ירושלים לצעירים, ובישיבה הגבוהה מקור חיים – שפע. אחר כך עבר לעתניאל והיה בין מייסדי הישיבה שם. עד שנת תשע"ח, שימש כר"מ בישיבת עתניאל. באלול תשע"ח עבר הרב שמואל ללמד בישיבה. הרב שמואל חיבר יחד עם הרב אלישיב קנוהל זצ"ל שני ספרי הלכה, בנוסף חיבר סדרת ספרים 'נטע בתוכנו' על מסורת תורה שבעל פה. הרב כותב מאמרים רבים ועונה לתשובות הלכתיות רבות בפורומים שונים.
הרב גלעד למד בישיבת אמית נחשון, ומשם המשיך ללימודיו בישיבה (מחזור י"ח). בשנת תשע"ח החל לשמש כחצר"מ בישיבה, ובשנת תשפ"ג הוא הצטרף לצוות הרמי"ם. הרב גלעד משמש גם כרב בית הכנסת הכיפה בעיר, והקים ומנהל יחד עם אשתו את סניף יד שרה בה.
הרב עודד למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ולאחר מכן בישיבת הר עציון. שימש כר"מ בישיבת ההסדר בשילה, ובשנת תש"ע החל הרב ללמד בישיבה.
הרב גילעד למד בישיבה תיכונית שעלבים, ומשם פנה ללמוד בישיבה (מחזור י"ג). בשנת תשע"ו המשיך ללימודי דיינות בכולל ארץ חמדה. בשנת תשפ"ג הצטרף לצוות הישיבה והחל ללמד בה. בנוסף לתפקידו בישיבה, משמש הרב גילעד כדיין בבית הדין ארץ חמדה גזית דרום. בשירותו הצבאי שימש הרב גילעד כקצין, ומאז הוא מתפקד כמ"פ במילואים.
הרב אשר בוגר מחזור ו' בישיבה. החל משנת תשע"א משמש כמלווה רוחני לתלמידי הישיבה, ומעביר שיעורי אמונה. בנוסף, הוא משמש כר"מ מלווה לשיעור ה'.
אהד למד בישיבת דרכי נעם, ומשם פנה ללמוד בישיבה (מחזור י"א). במהלך שנים אלו הוא שירת כקצין בחטיבת גולני, ועד היום הוא משמש כקצין במילואים.
אהד הוא מנהלה המסור של הישיבה החל משנת תשע"ב. השליטה והירידה של אהד לפרטים לצד אהבת האדם שבו והארת הפנים שבה הוא מקבל את כולם הופכות אותו למנהל האהוב והמוצלח שהוא לישיבתנו.
הרב מאיר למד בישיבת ההסדר קרית שמונה, שירת בצבא כקצין בצנחנים. לאחר מכן המשיך במסלול לימודי דיינות בכולל ארץ חמדה. בשנת תשס"א הצטרף הרב מאיר לצוות הישיבה. מאז מונה לדיין בשנת תשע"ב, מקפיד הרב ללמד בישיבה יום בשבוע.
תוכניות הלימוד בישיבה
תוכנית אמונה ומחשבה
לימודי האמונה והמחשבה הם עבורנו אבר שהנשמה והתורה תלויים בו. אנו מקדישים מחשבה ומשאבים בכדי לתת לו מקום משמעותי מאד בהוויית בית המדרש. וכבר אמר עלינו יפה אחד מבאי בית מדרשנו: 'ישיבת ירוחם – ראשה בעיון, אבל ליבה באמונה…'.
מורה דרכנו הוא מרן הרב קוק, אשר מתחילת דרכו בארץ ישראל קרא להקים מחדש את בית המדרש ללימודי אמונה (לאחר דורות רבים בגלות בהם לימודים אלו היו נחלתם של יחידים), וללמוד בצורה יסודית את כל מרחב ספרי האמונה של גדולי חכמיה לאורך הדורות, לזרמיהם השונים, על מנת שבית המדרש יצמיח גם בחלק הזה שבתורה פירות רעננים שדורנו זקוק להם. הוא ראה בכך את הממד הרוחני של תהליך הגאולה (הקדמה לאדר היקר).
אנו שואפים ללכת בעקבותיו של הראי"ה, וללמוד מלבד תורתו שלו, גם את מרחבי ההגות התורנית שאת כל גדוליה הוא קרא ללמוד. אנו עסוקים בלימודי רוחב ועומק של חכמי ישראל דוגמת הרמב"ם והכוזרי, המהר"ל והרמח"ל, החסידות ונפש החיים, ועד לחכמי דורותינו.
הלימוד מתפרס לאורך שנות הישיבה באופן מובנה, מן היסודי למעמיק ומן הקל אל הכבד. הוא כולל שיעורים, תכניות לימוד מודרך, ולימוד לבד ובחברותות. הוא מביא למפגש עשיר ועמוק עם עולם האמונה, מקרין על עיצובם הרוחני והנפשי של הלומדים, ונוטל חלק בעיצוב הניגון המיוחד של בית המדרש פנימה, ושל הפירות שיוצאים ממנו אל רשות הרבים.
כולל עיון: הרב עידו
בכולל העיון של הישיבה, שהוקם בשנת תשע"ח מתוך מטרה לבנות את הקומה הבאה בלימוד התורה בכלל ובלימוד העיון בפרט בקרב החבורה המבוגרת של הישיבה, לומדת חבורה משמעותית של בחורים ואברכים בשיעורים ו-יא, שני סדרי עיון ביום.
הכולל הוקם מתוך ההבנה שהאפשרות לצמוח בתורה זוקקת נטיעת שורשים עמוקים, הן ברמה הרוחנית והן ברמה העיונית.
ברמה הרוחנית: צמיחה מתוך העמקת הקישור והחיבור לבית המדרש, לבית הרוחני שבו התלמידים צומחים, בונה ת"ח שלומדים תורה שיש לה בית אב. עם שורשים אלו אפשר לצמוח ולהמשיך ולהשפיע תורה עמוקה לעם ישראל כולו בע"ה.
ברמה הלימודית והעיונית: נטיעת שורשים עמוקים זוקקת שקיעה והעמקה שצריכה ויכולה להתגבר דווקא עם ההתפתחות והגדילה.
לאור החשיבה הזו והרצון לשמר את הקשר החי עם כלל בית המדרש, בכולל נלמדת המסכת הישיבתית שאותה לומדים בזמן חורף בישיבה. אולם, כדי להעמיק ולהקיף את המסכת בצורה טובה אנחנו לומדים את המסכת הזו במשך כל השנה. כמו כן, במהלך הלימוד, קצב הלימוד ובחירת הנושאים בהם אנחנו מעמיקים, אינם כפופים לסדרי הלימוד הכלל ישיבתיים.
העובדה שלומדים את אותה המסכת במשך שנה שלימה מאפשרת לשקוע בכל נושא, מהפסוקים ומהמשניות הרלוונטיים, דרך כלל הסוגיות המקבילות במסכתות אחרות ועם דברי הראשונים והאחרונים, הפרשנים והפוסקים. כך הסברות וההבנות הולכות ומתבססות, והסוגיות 'מדברות' אחת עם השניה ומשלימות זו את זו.
בנוסף, קיימת 'מעטפת' שמסייעת ודוחפת להעמקה, לשקיעה ולאחיזה בסוגיות:
- במהלך השנה כל אחד מבני החבורה נותן שיעור עיון מקיף על אחת מהסוגיות על הסדר, ועד סוף הזמן כותב מאמר על אותה הסוגיא.
- כדי להגיע לאחיזה ובהירות, בסוף כל תקופת חזרה, מתקיימת בחינה עיונית על הסוגיות תוך שילוב של שאלות מסכמות וכן של מקרי מבחן שהניתוח שלהם זוקק אחיזה של כללות הסוגיות שלמדנו.
- אנחנו משתדלים פעם או פעמיים בשנה להיפגש לשיעורי עיון עם ת"ח גדולים בתחום הנלמד באותו שנה, כך להעמיק את שורשי הלימוד ולשמש את תלמידי החכמים העוסקים באותו הנושא.
כולל הלכה: הרב שמואל אריאל
בכולל ההלכה לומדים אברכים ובחורים מבוגרים, שלאחר מספר שנים של לימוד גמרא בעיון בחרו במסלול זה של לימוד מקיף המכוון להלכה. הנושאים הנלמדים הם בהתאם למתכונת ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל, אולם כמובן המגמה אינה המבחנים ותעודת ההסמכה לרבנות, אלא עצם הכניסה לעולם ההלכה בהיקף ובעומק.
הלימוד משתדל להקיף את המקורות המרכזיים בכל סוגיה, החל מן הגמרא, דרך הפוסקים היסודיים ועד לפוסקי הדורות האחרונים. בשיעורים ישנן כמה מטרות: א. להגיע להבנה ותמונה בהירה של הסוגיה על כל הדעות השונות והדיונים המסתעפים ממנה. ב. לעמוד על הסברות שבבסיס השיטות השונות, אף שכמובן הדבר נעשה בקיצור יחסי לעומת הלימוד בעיון. ג. כמובן – להגיע למסקנה ולפסיקת הלכה למעשה בפרטים השונים.
